אוסף של תצלומים ישנים שבהם ניתן לראות את התקדמות עבודות הבנייה החל מ־1948, שמקורם בארכיונים הישנים הקיימים באוניברסיטה.

תצלומים מן השנים 1948 עד 1955 שבהם ניתן לראות את התפתחות השלבים השונים של הקמת ה־Universidad Laboral de Gijón, כפי שנבנתה בהדרגה. אין סדר כרונולוגי, שכן המטרה היא להציג תצלומים שרובם המכריע לא פורסמו מעולם, המראים לנו את עבודת הבנייה המסורתית שננקטה בהקמה, ושספק אם ניתן היה לבצעה כיום בשיטת הבנייה שיושמה ב־Universidad Laboral, בשל אובדן מקצועות המלאכה המסורתיים.

בניית החווה החקלאית

זהו הפרויקט הראשון שבוצע החל מיוני 1946, בידי האדריכל Pedro R. de la Puente ומהנדס החקלאות Ignacio Chacón, במסגרת מה שכונה Orfanato Minero, שהוסב לימים ל־Universidad Laboral de Gijón. המטרות הסופיות שנשאפו בהקמת חווה זו היו, מצד אחד, להאכיל את התלמידים שעתידים היו להתגורר בתוך המכלול האדריכלי, ומצד אחר, שהתלמידים העתידיים ילמדו את הטכניקות בתחומי החקלאות .

תצלומים של מה שכונה תאים זימותרמיים, שתפקידם היה למחזר את כל הפסולת האורגנית מן הרפתות ומדירי החזירים, כדי להפיק ממנה דשנים חקלאיים באמצעות תסיסה מבוקרת, דבר שהיה בעל חשיבות רבה לתפעול החווה עצמה.

פרטים שונים של עבודת הבנייה המסורתית שיושמה בהקמת החווה, שכיום ספק אם ניתן לחזור עליהם

מבט כללי על הרפתות, הבנויות לפי הדגם המכונה צפון־אמריקני, שהיה הדגם הטוב ביותר לחיקוי מבחינת יעילות המתקן; ראויים לציון במיוחד ממגורות המספוא והסלק הגדולות.

מבט כללי על החווה כשהיא כמעט גמורה

מבט כללי על החווה בעת העבודות, אך לקראת השלמת המבנים הקדמיים, הצמודים למה שעתיד היה להיות משק החזירים המתוכנן

עבודות המגדל

סדרה כרונולוגית של התקדמות הקמת המגדל מראשיתה. מאחר שהוא ממוקם בקרקע באיכות ירודה, המליצו המחקרים הראשונים על בסיס של כלונסאות בקוטר 630 מ"מ בעומק ממוצע של 9 מטרים, שעליו הוצקה רפסודת בטון רבועה שאורך צלעה 19 מטרים וגובהה 1,5 מטרים, במשקל 1000 טונות.

תצלומים שונים של הרפסודה ושל תחילת הקמת המגדל

תוכנית מקורית של הכלונסאות ביסודות

לאחר החדרת הכלונסאות

המכונות ששימשו לקידוח החורים לכלונסאות

בעלייה ממפלס הרפסודה אל מפלס החצר, הנמצא ברום 40,6 מטרים מעל פני הים

במפלס החצר, לפני תחילת הקמת הכנסייה

הגבהת המגדל ותחילת הקמת הכנסייה ב־1950/51

פרט בנייה של דופנות המגדל.

עבודות הכנסייה

סדרת תצלומים עוקבים של בניית הכנסייה

פרטי בנייה של ציפוי קירות הכנסייה בגושי אבן

תצלומים של חזית האולם הפונה אל החצר המרכזית.

עבודות אולם הכנסים.

התצלומים שאנו מציגים מראים את התקדמות העבודות במבנה הכולל את בנייתם המורכבת של האולם ושל קירויו, וכן של חזיתו המפוארת. החלל הפנימי בצורת מניפה, והתקרה המעוקלת מתייחדת בכך שהיא עשויה כולה לבנים; מבנהּ הוא צרור של קשתות שטוחות במפתח של 22 מטרים, שבהן הושארה בניית הלבנים בלא ציפוי, ולאחר מכן כוסתה בטיח מלט ונצבעה בצבעי שמן, וכך הושגו תנאי בליעת הקול והחזרתו שחושבו עבור תקרה זו, וכן משטח חלק שצויר לימים בטכניקת הפרסקו בידי הצייר יליד סביליה Enrique Segura.

כדי להבין היטב את התצלומים שנציג להלן על קירוי אולם הכנסים, אנו מציגים תוכנית חתך מצוינת של האולם, שבה סימנו באותיות A, B, C, D את מיקומי הקורות המופיעות בתצלומי התקופה, על כל פרטיהן.

בתצלומים שאנו מציגים נראים פרטי שלוש הקשתות, שקדמו לקירוי תקרת הבמה, ושאותן אנו מציינים בתוכנית באות (A).

לפני ביצוע שלוש הקשתות נבנה מה שעתיד היה להיות סיום הבמה באבן חול, מבחוץ ומבפנים; הבמה רדודה ורחבה מאוד, וקירה האחורי הוא קמרון לבנים גדול

תצלומים ופרטים של 18 קשתות הלבנים לפי פרט ( C ) שבתוכנית החתך הראשונית, הנשענות בקצה אחד על קורת בטון בפתח הבמה ( B ) ובקצה האחר על קורה מונחת במישור, המהווה את תקרת כל המבואה, פרט ( D ) שבתוכנית החתך.

כפי שמציין בפנינו האדריכל הראשי, Luis Moya, את חישובי המבנה של אולם הכנסים ביצעו האדריכלים Manuel Thomas, מומחה לחישוב מבנים מקומרים מלבנים, קמרונות לבנים דקים (העשויים משכבות של לבנים מלאות ולבני רסילה), ו־Manuel Thomas הוא שהיה אחראי לאמת את הגמישות ואת החוזק המכני של מערכות מקושתות אלה, שקראו תיגר על הטכניקות המקובלות בזמנן בלא צורך בפיגומי קשת גדולים.

בחישובי אולם הכנסים השתתפו גם האדריכל מחשב המבנים Luis García Amorena והמהנדס Juan Moya Blanco.

מבטים על קורת התמיכה, פרט (B) שבתוכנית, שעליה נשענות 18 הקשתות בפתח במת התיאטרון.

מבט על מבנה העץ של פיגום הקשת לבניית אחת מ־18 הקשתות של אולם הכנסים

מבט על הפיגומים המורכבים לביצוע 18 הקשתות המרכיבות את תקרת אולם הכנסים.

תקרה מישורית משופעת בפתח הבמה, שעליה צייר הצייר Enrique Segura את ציור החזיתון שאנו מציגים להלן

תצלום משנת 1953 שבו עדיין נראה הפיגום, שממנו צייר הצייר Enrique Segura את הפרסקו של החזיתון

ביצוע הקשת הראשונה ועיגונה אל קורת פתח הבמה, פרט (B)

תצלומי פרט של הבנייה, שבהם נראית תצורת הלבנים של קשתות אולם הכנסים

החזית הגדולה של אולם הכנסים.

לחזית ה־Aula Magna מידות השוות בקירוב, ברוחבן ובגובהן, לאלה של הפרתנון, והיא מורכבת משני סדרי עמודים: דורי למטה וקורינתי מעליו. לדברי Luis Moya, הוא הלך בעקבות הטיפוס היווני המתאים, הידוע משתי דוגמאות שהשתמרו: שער השוק של מילטוס והספרייה של אפסוס

תחילת העבודות בחזית ה־Aula Magna

התקדמות בניית החזית הראשית של ה־Aula Magna

שלבים שונים בבניית החזית הראשית של ה־Aula Magna

החזית בעבודות, טרם הושלמה, ובה ניתן לראות כבר אף את ששת הפסלים של הפסל Florentino Trapero, שהוחלפו לאחר מכן באותן דמויות, אך בישיבה, מאחר שהאדריכל הראשי Luis Moya סבר שהן תמירות מדי. לבסוף הם הוחלפו בשנות ה־80 והוצבו מחדש מעל העמודים של בניין ה־Patronato ומעל אלה של בניין ההנהלה בחצר המרכזית.

Rafael Morán Rumoroso

info@universidad-laboral-gijon.es