ניתן לומר שבניין אולם הטקסים, בשל ייחודו, יוצר רושם של חריגה המפתיעה במבט ראשון, משום שהוא נראה כסתירה לשאר החזית, אך משתלב בה באופן מושלם.
בניין זה לא נכלל בפרויקט הראשון של 1948, ושינוי זה הוא מתחילת 1950.
ב־1950 מעסיק ה־patronato, לבקשת Luis Moya Blanco ושאר צוות האדריכלים, את Mari Juana de Ontañón (תלמידתו של Moya), את בעלה Mateo Santure ואת Luis García Amorena כאדריכלים עמיתים.
יש המייחסים את עיצובו של רכיב זה ל־Mari Juana de Ontañón, אף שאין כל מסמך התומך בייחוס זה.
אולם הטקסים הוא היצירה האדריכלית המפתיעה בחדשנותה האוונגרדית; הוא צמוד לחזית הדרומית, תוכניתו דומה לחרטום של ספינה והוא מסתיים בחצי עיגול.
לא מצאנו כל תיעוד כתוב שבו מצוין או מוכר שעיצובה של יצירה זו של אדריכלות מודרנית היה פרי עבודתם של Juana de Ontañón ובעלה Mateo Santure. עם זאת, ידוע לנו שבמושב הביקורת האדריכלית של 1955 מציין האדריכל Juan Corominas
"יש חלק מודרני יותר, שעיצוביו נראים לי פרי עבודתם של Mateos ו־Marijuana; בכנות, ההבדל ניכר. אני, לכל הפחות, אוהב אותו יותר"
החלל הפנימי מחולק לשני מפלסים. העליון הוא אולם הטקסים עצמו, בסידור של מדרגות ישיבה בצורת מניפה.
עולים אל אולם הטקסים בגרם מדרגות לולייני מרהיב היוצא מן החלל התחתון (הקפטריה). הגג מעוקל, ונעשה בו שימוש בלוחות מתכת.
שני המפלסים נחים על רשת של קורות גלויות הנשענות על עמודים גדולים.
גרם המדרגות העולה מן הקפטריה אל אולם הטקסים
תצלום שבו ניכרת צורת הגג של אולם הטקסים
תצלום שבו נראים הפילרים והקורות הנושאים את אולם הטקסים
תצלום מואר של החלק התחתון של אולם הטקסים
אולם הטקסים במקורו, עד ששונה בתקופה 2005/2007
אולם הטקסים כיום, לאחר שינויו וחידושו
Rafael Morán Rumoroso
info@universidad-laboral-gijon.es
