כפי שהשאיר לנו Luis Moya בכתב ידו, ה־Aula Magna נבנתה בהתחשב באופיו של המקום כאולם קבלת פנים עבור האוניברסיטה כולה.
בפנים שוכן אולם כנסים. אחר כך בא השימוש בו כתיאטרון או כקולנוע, וקומה ראשונה ובה אולם קבלות פנים גדול.
יחד עם הכנסייה, זהו הרכיב המעניין ביותר במכלול כולו.




מידותיה, ברוחב ובגובה, הן מידות חזית הפרתנון. היא מורכבת משני סדרי עמודים, דורי למטה וקורינתי מעליו, ובה נשמר הטיפוס היווני המתאים, המוכר לנו משתי דוגמאות שהשתמרו: שער השוק של מילטוס והספרייה של אפסוס. שתיהן גוזרות את הקומפוזיציה שלהן, כפי שסבורים כיום, מדגמים עתיקים יותר, אולי מן המאה החמישית לפני הספירה.






לבסוף נחתמת החזית בסמל האצולה של ספרד (ברוחב 7,80 מטרים) שיצר הפסל Manuel Laviada, וכן בששת הפסלים בתנוחת ישיבה של פרנסיסקו דה קבדו, מיגל דה סרוונטס, לופה דה וגה, קלדרון דה לה ברקה, מוראטין וטירסו דה מולינה.
ספריית קלסוס באפסוס, אסיה הקטנה העתיקה (כיום טורקיה)
שער השוק של מילטוס במוזיאון פרגמון בברלין
החזית הגדולה של ה־Aula Magna בחצר המרכזית, הממוקמת במרכז החזית הצפונית של הכיכר המרכזית
תצלומים משנות ה־50 בעיצומה של בניית החזית בסגנון ההלניסטי של ה־Aula Magna
אולם הכנסים הישן
כפי שמתאר לנו Luis Moya את ה־Aula Magna (התיאטרון) ב־1954, הצורה שנבחרה עבור Gijón היא הצורה המקובלת באותם תיאטרונים שבהם נדרשים תנאים טובים לשמיעה ולראייה, וכן מרחק קצר מן הבמה אל המושב המרוחק ביותר. דבר אחרון זה נחוץ בתיאטרונים שבהם, כמו בזה, כל המושבים צריכים להיות מאותה דרגה. כאן המרחק מן המושב האחרון אל מרכז פתח הבמה הוא 30 מטרים, ועד עומק הבמה 41 מטרים, דבר הקרוב מאוד למרב המותר בתיאטרונים מסוג זה, ומחייב, כמו בכנסייה, הסדר מיוחד של הקירות והתקרות כדי שהקול יגיע היטב, שכן מידות אלה חורגות מן הטווח הרגיל של הקול המשמש בלא מהודים.
האולם מכיל 1600 איש, המתחלקים בין אולם המושבים (950), קומת התאים למבקרים או לאורחים, והיציע. במפלסו של האחרון נמצא אולם קבלת הפנים, התופס את כל אגף הקומה הראשית. שלוש קומות האולם מחוברות באמצעות שני גרמי מדרגות ראשיים ושניים משניים.
תצלום של ה־Aula Magna במקורה, ובה ציור הקיר הגדול של Enrique Segura




האולם בצורת מניפה והתקרה מעוקלת כדי להשיג את הנפח המינימלי ההולם שמיעה טובה . התקרה המעוקלת מתייחדת בכך שהיא מורכבת מ־18 קשתות לבנים במפתח של 22 מטרים, שבהן הושארה בניית הלבנים בלא ציפוי




תצלום ישן של המבואה ובה גרמי המדרגות המובילים פנימה
אותו תצלום (עכשווי) של המבואה
השינויים שבוצעו בתקופה 2005/2008 כדי להפוך את אולם הכנסים לתיאטרון עכשווי




בשנת 2000 שוקלת ממשלת Principado de Asturias את הצורך לקבוע תוכנית עבור ה־Universidad Laboral de Gijón, וכך להשיג שיקום מלא של המתחם, רכיב ייחודי זה של המורשת האסטורית.
לאחר מכן מקודמת תחרות רעיונות שמטרתה הייתה בחירת הצעות שיאפשרו לגשת לשיקום ולהתאמה ולצמצם את מצב תת־הניצול של מתקני ה־Universidad Laboral de Gijón, לנוכח חשיבותה האדריכלית, התרבותית וההיסטורית הרבה.
במחקר מוגדרים תשעה מגזרי פעולה, ובהם המגזר של התיאטרון.
יש לציין כי לפני שנעשו השיפוצים בתיאטרון, הוא היה במצב של הזנחה וחוסר טיפול חמור מאוד, שכן התחזוקה בעשרים השנים האחרונות הייתה כמעט בלתי קיימת, ומתוך שנים אלה לפחות תשע היה סגור; משום כך הואץ במידה רבה מאוד הבלאי של פנים התיאטרון, ובמיוחד של ציור הקיר.
בעיקרו של דבר, בשיפוץ פורקו קבוצות ארבעת העמודים שבצדי הבמה, כדי לאפשר ראייה מלאה של הבמה החדשה.
השיפוץ הביא להפיכת אולם הכנסים הישן לתיאטרון עכשווי, עם במה המתאימה לכל סוגי המופעים.
היעלמותו של כל זה ושל ציור הקיר של החזיתון, עם החידוש המלא של הבמה ושל תיבת הבמה, הביאה במקביל לדה־אידאולוגיזציה של התיאטרון.
תצלום מלפני שינוי התיאטרון, שבו נראה ציור הקיר עם מיגון למניעת נפילת חלקים מן התקרה שבה היה ציור הקיר; התיאטרון היה סגור בתשע השנים האחרונות, ודבר זה גרם לבלאי רב של הציור. לפני תחילת העבודות היו סדקים ואזורים מתקלפים משמעותיים מאוד, ורכיבים רבים היו מסומרים כדי למנוע נפילות נוספות של אזורים.
בתצלום מוגדל זה ניכרת הכמות הרבה של זוויתנים מסומרים ( קווים אופקיים לבנים ) שהיו בציור הקיר, שבאותה עת הראה סימנים של בלאי רב ובישר כי לא ניתן יהיה להצילו




ארבעה רגעים בעבודות שבוצעו בפנים לשם הפיכת ה־Aula Magna לתיאטרון עכשווי






תצלומים של מצבו הסופי של התיאטרון, לאחר השלמת השיפוץ, שבהם ניתן לראות את חלק התקרה העשוי עץ המכסה את ציור הקיר הישן.
"לדברי ה־Consejería de Cultura del Principado, ציור הקיר נשמר ומוגן במצב שבו נמצא לפני עבודות ההסבה שבוצעו "




האזור האחורי (הצפוני) שבו הוצבו העמודים שהוסרו מן התיאטרון
פרט של גימור העץ המסתיר את ציור הקיר של התיאטרון
החלק השנוי במחלוקת בשיפוץ התיאטרון (תיבת הבמה)












תיבת הבמה המקורית של ה־aula magna, התיאטרון הישן
הריסת תיבת הבמה המקורית
הגימור החיצוני השנוי במחלוקת של תיבת הבמה
החזות החיצונית השנויה במחלוקת של תיבת הבמה, השוברת את גימור האבן של המבנה
תצלום שבו ניכר חוסר ההתאמה של הקובייה המצופה בחומר מודרני שאין לו דבר עם אבן החול של המכלול
בלי קשר לשאלה אם תיבת הבמה נחוצה או לא במסגרת פרויקט השינוי, החידוש וההתאמה לתיאטרון עכשווי, הביקורות החריפות ביותר שהתקבלו מתבססות על הגימור שלה, שלדעתנו היה צריך להמשיך את המרקם הכללי של המכלול, השומר על גימור באבן חול, ולא ליצור שבר באסתטיקה החיצונית של המכלול האדריכלי כמו זה שבוצע לבסוף.
תוכנית ישנה של חתך התיאטרון, שבה נראית תיבת הבמה המקורית משנות ה־50 של המאה הקודמת
תוכנית חדשה של חתך התיאטרון, שבה נוספה תיבת הבמה החדשה שבוצעה
תצלום כללי שבו נראית ההשפעה המעוותת שיוצרת תיבת הבמה על המכלול האדריכלי






תצלום אוויר של החזית הצפונית המקורית, ובה תיבת הבמה במקורה
Rafael Morán Rumoroso
info@universidad-laboral-gijon.es

